אבל איך אפשר לנוח?

אחת השאלות שאני נשאלת הכי הרבה היא - מה זה אומר להפסיק להלחם ולהתחיל לנוח? האם המשמעות של זה היא שלא נעשה יותר כלום? שפשוט ננוח כל היום? איך אפשר לחיות כך? איך אפשר להתפתח? להשיג משהו? בכל זאת יש מציאות שטופחת לנו בפרצוף....

לפני החיזוק הפעם –
אני רוצה לתת מתנה ל3 נשים שיבחרו לקבל.
בחנוכה נפתח לי התיאבון לנתינה – והצעתי בפייסבוק ל 8 נשים (אחת לכל נר),
מפגש ממוקד איתי במתנה.
זכיתי ללוות נשים מרגשות ומדהימות,
זכיתי לתת אהבה, ולחזות בתובנות מרגשות מגיעות,
וזה עשה לי חשק לעוד.

אז עד להודעה חדשה (עד שלבי יגיד אחרת) – מדי שבוע –
אני מזמינה 3 נשים או גברים שיכתבו לי – אני רוצה,
לקבל ממני מפגש ממוקד במתנה (פרונטלי או בטלפון)
פשוט להחזיר אלי תשובה במייל ולכתוב – אני רוצה 🙂
ואני אחזור אליכן/ם לתאם.

מה זה מפגש ממוקד?
מפגש בו מתרכזים בנושא אחד שמטריד אתכם ואתם מרגישים,
שעזרה חיצונית, מבט של מישהו אחר, או יד מלווה, יכולה לעזור.

ועכשיו לחיזוק השבועי:
אחת השאלות שאני נשאלת הכי הרבה היא –
מה זה אומר להפסיק להלחם ולהתחיל לנוח?
האם המשמעות של זה היא שלא נעשה יותר כלום?
שפשוט ננוח כל היום?
איך אפשר לחיות כך? איך אפשר להתפתח?
להשיג משהו? בכל זאת יש מציאות שטופחת לנו בפרצוף….

אז אני רוצה להסביר למה הכוונה לנוח –
הכוונה היא לנוח מהמאמצים הפנימיים שלנו.
לנוח מהמלחמה הפנימית שמכלה ומעייפת את רובנו.
ולא בהכרח (אם כי לפעמים גם) לנוח בחיצוני.
המאבקים הפנימיים שלי עם עצמי,
שנבעו בעיקר מתחושות של חוסר ערך,
חוסר בטחון, וחוסר אמונה בהיותי אהובה בכל מצב,
גרמו לי להרבה מאמצים חיצוניים מיותרים,
מפני שפעלתי לא מתוך הלב שלי,
מתוך האהבה שבתוכי וההנאה שבתוכי,
אלא מתוך רצון לרַצוֹת, להספיק, להצליח.
ולמה? כי פחדתי.
פחדתי שאם לא אַרָצֶה – לא יאהבו אותי,
לא ירצו אותי.
פחדתי שאם לא אספיק – לא אהיה משמעותית וחשובה, ובסופו של דבר,
שוב… לא אהובה, בודדה.
פחדתי שאם לא אצליח – אם לא אגיע להישגים חיצוניים (שאותם סימנתי כ'הצלחה')
לא אהיה בעלת ערך בעיני עצמי, ארגיש רע, ארגיש לא חשובה וחסרת משמעות.

וכך זה המשיך והמשיך,
והמלחמה הפנימית בפחד הלכה והתעצמה,
עד שפעם אחר פעם נשברתי.
כי כשנלחמים בפחד, הוא רק מתגבר ואני רק נחלשת.
כשאני נלחמת בעצמי ולא מקבלת את עצמי כמו שאני,
תחושות חוסר הערך וחוסר הבטחון מתגברות,
ואיתם כגלגל שאין לו סוף – הפחדים שהזכרתי קודם.

אז לנוח, זה בעצם להפסיק להלחם את המלחמה הפנימית.
כשהפסקתי בה, הפחדים עברו לבד.
כי זה טבעם – הם ממש כגלים בים – מגיעים לשיא ואז יורדים ומתמזגים איתו.
כשהפסקתי להלחם בעצמי, התפנתה לי המון אנרגיה לעשייה, ללמידה, לצמיחה וגדילה טבעית.
כשהפסקתי להלחם בעצמי, גיליתי בתוכי אהבה,
שעזרה לי לבחור במה שטוב לי.
וכשבחרתי מהלב, והקשבתי באמת ללב,
גיליתי, שבעצם מה שבאמת טוב לי, טוב גם לאחרים,
כי אם ארצה או לא ארצה כולנו קשורים זה לזה.
כשאני נחה ומתחזקת, זה טוב לכל מי שסביבי.
כשאני נהנית, זה טוב לכל מי שסביבי,
כשאני שומרת על האנרגיות שלי,
זה טוב לכל מי שסביבי.
כשהפסקתי להלחם, היה מקום לאהבה שבתוכי להתפתח ולגדול בטבעיות גמורה,
כי אהבה היא הטבע האמיתי של כל אחד ואחד מאיתנו,
אלא שהיא מתקשה להתקיים בתנאים של מלחמה.

מקוה שעניתי לכמה מכם שהשאלה הזו עלתה בהם,
ואם יש לכם שאלות אחרות,
אשמח שתכתבו לי ואשתדל לענות.

שבוע טוב ונינוח שיהיה לכולנו,
שלכם באהבה גדולה,
נעמה ראובן – לאפשר לעצמך חיים טובים

ולמי שרוצה למצוא בתוכה את הדרך לאהבה וקבלה עצמית,
להתנסות ב'לנוח' מהמלחמות הפנימיות בפועל,
נועדה הסדנה – בשביל הלב – שנפתחת ביום שישי הקרוב,
ועד מחר בערב, ניתן גם לקבל את ההנחה עבורה.
לכל הפרטים ולהרשמה – לוחצים כאן

 

שתפו מאמר

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.