אז למה לי פוליטיקה עכשיו (או מה זו בכלל מציאות)

יאיר לפיד כתב השבוע סטטוס בפייסבוק
שמאוד התחברתי לרעיון המובא בו וכך הוא כתב:
"בגלל שיקולי הפצה, "הארץ" ו"ישראל היום" מגיעים לביתי באותה שקית.
אתה פותח אותה והחוצה נופלות שתי מדינות.
היום זה בלט במיוחד. במדינה אחת נתניהו נכשל בוושינגטון כשלון חרוץ,
בשניה הוא נחל הצלחה מסחררת.
כנראה שאין כבר דבר כזה "מציאות"
כל אחד שומע רק את הסיפור שהוא רוצה לשמוע."

לא הבאתי את זה בהקשר הפוליטי כמובן.
מה שתפס אותי היה המשפט האחרון:
"כנראה שאין כבר דבר כזה "מציאות" כל אחד שומע רק את הסיפור שהוא רוצה לשמוע".

882435_84681321זה לא שכבר אין דבר כזה מציאות, אלא ש…מעולם לא הייתה מציאות.

מה שיש – וזה מודגם בדוגמה שלו היטב –
זו רק פרשנות שלנו לגבי אירועים שקורים.
והפרשנות נובעת כמובן מן האמונות בהן אנו אוחזים במודע, או שלא במודע.

 

 

ממש כפי ששני אנשים עם השקפות פוליטיות שונות
יכולים לתת פרשנות הפוכה לגמרי לנאומו של רה"מ –
כך באופן היפותטי יכול להיות אדם בעל השקפה שונה משלנו
שיפרש אירועים שונים בחיינו באופן הפוך לזה שלנו.

מה זה אומר לגבי (ואולי גם לגביך)?

זה אומר למשל, שאם אני מפרשת אירוע מסוים בחיי
כמעליב ופוגע, יכול, באופן היפותטי,
לבוא מישהו בעל ראייה שונה משלי
ולפרש את אותו אירוע ממש כמעצים, או מקרב, או כהזדמנות למשהו נפלא.

אז… למה שאני עצמי לא אהיה אותו מישהו היפותטי עבור עצמי?
אם אני מקבלת את הרעיון שאין דבר כזה מציאות,
שלכל אירוע בחיי יכולה
להיות פרשנות שונה והפוכה מזו שנתתי לו אני –
אני יכולה להשתמש בכך ככלי
להפוך את חווית המציאות שלי לטובה ומעצימה הרבה יותר עבורי.

בכל אותם מקרים בהם הפרשנות שלי לאירוע מסוים
גורמת לי להרגיש רגשות שליליים כגון:
נעלבת, פגועה, אשמה, קטנה, גאוותנית, קנאית
ועוד כהנה וכהנה רגשות שליליים שונים –
אני יכולה לנסח לעצמי את הפרשנות
שהיה נותן מישהו שרואה את העולם באופן שונה לגמרי ממני.
לדמיין שיש מי שטוען שלא הבנתי נכון
ולתת לעצמי לשמוע בדמיון את הטיעונים
שהוא מעלה כדי להוכיח את צדקתו.
זה עשוי להיות לא פשוט ולפעמים בלתי אפשרי לעשות זאת ללא עזרה,
ולכן במקרים שבהם קשה במיוחד
להשתחרר מסיפור שהאמונה בנכונותו
פוגעת וגורמת להתחברות לאותם רגשות שליליים,
כדאי להיעזר בחבר טוב או באיש מקצוע שיעזור לעשות את העבודה
ולספר את סיפור המציאות שלנו אחרת.

ולמה זה כדאי?
כי כשאני מספרת את הסיפור שלי אחרת
באופן שגורם לי להרגיש אוהבת, שמחה, חומלת ומודה
במקום כל אותה רשימה ארוכה של רגשות שליליים שפרטתי קודם,
הכל פתוח עבורי, הכל פתאום אפשרי –
אז לא שווה להתאמץ בשבילם?

מה דעתכם?

מאחלת לכולם, שבוע נפלא,
שלכם,
נעמה ראובן

פורסם בקטגוריה החיזוק השבועי, התמודדות עם רגשות שליליים והתנהגות שלילית, פיתוח חשיבה חיובית, צמיחה והתפתחות אישית, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובות פייסבוק

תגובות

Powered by Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *