אם אתן מקום לפחד הוא לא עלול להתגשם?

אם אני אתן מקום לפחד שלי, הוא לא עלול להתגשם?
זו לא תהיה נבואה שמגשימה את עצמה?
את השאלה החשובה הזו
שאלה אותי השבוע אחת הקוראות של החיזוק השבועי
והרגשתי שזה נושא שחשוב לעסוק בו.

fear

מהחוויה האישית שלי, וגם מנסיוני כמאמנת,
אני יכולה להגיד שלתחושותי, יותר משאנשים מפחדים מדברים מסויימים,
הם מפחדים מן הפחד עצמו.
מלהיות בפחד. מלהרגיש את הפחד.
השאלה הזו, רק מדגימה את זה ביתר שאת.
אני רואה את זה שוב ושוב וחוויתי את זה בעוצמות גבוהות בעצמי –
את הפחד מלהרגיש פחד.
כי תחושת הפחד עצמה היא מאוד לא נעימה,
ואם זה בדרגה גבוהה של חרדה ממש – אז בכלל…
ואם מתווספת לזה האמונה שאם נהיה בפחד הפחד יתגשם
בכלל נקבל חגיגה שלמה וחיזוק לחוסר הלגיטימציה להרגיש פחד.

לגבי התגשמות הפחד –
האמונה הזו מגיעה מן התפיסה (שגם אני מאמינה בה)
שאני ממגנטים לחיינו את הדברים בהם אנחנו ממוקדים.
לכן, כאשר התדר שלנו, המחשבה שלנו ממוקדת בטוב,
בשמחה, באהבה בקבלה, נמשוך לחיינו טוב.
אותו דבר גם לגבי מחשבה של פחד. של דאגה.

אז מה זה אומר?
אסור לפחד?

ודאי שלא.
פחד הוא רגש טבעי, לגיטימי ואפילו חיוני מאוד בהרבה מקרים.
אני לא יודעת אם אפשר בכלל להפסיק לפחד,
אבל אני כן יודעת שאפשר להפסיק לפחד לפחוד.
התמודדתי בחיי עם התקפי חרדה לא קלים,
ואני יכולה להגיד בבטחון,
שככל שניסיתי להלחם בחרדה,
ככל שניסיתי להפסיק אותה, לשנות אותה,
היא תפסה מקום גדול ונכבד יותר בחיי.
ככל שניסיתי להרחיק אותה היא הפחידה יותר.
מצאתי את עצמי מפחדת להגיע שוב למצב של חרדה.
פחדתי עד מוות מהפחד.
עד שהבנתי שכל מה שאני צריכה לעשות,
זה דווקא להתמסר לו.
להקשיב לו. לקבל את עצמי במצב הזה.
לקבל את הקולות הללו בתוכי. כחלק ממני. באהבה.
כשעשיתי את זה,
קודם כל נוכחתי לדעת –
שאני לא מתה, לא משתגעת ולא קורה לי שום דבר איום באמת מלהיות בחרדה.
הדבר השני שגיליתי,
היה שמעצם העובדה שהסכמתי לתת מקום ולהקשיב,
החרדה נעלמה לבדה הרבה יותר מהר,
מאשר בעקבות כל מאמץ שהשקעתי אי פעם כדי לסלק אותה.
כמו כל רגש אחר בתוכי, כמו כל קול אחר שזעק אי פעם בתוכי,
היא רק רצתה שאקשיב לה ואקבל אותה.

אפשר לתת לפחד מקום.
לקבל אותו. להקשיב לו. (ותמיד יש לו משהו חשוב וחיוני ללמד אותנו)
ואז מה שקורה, שבמקום להיות בתדר ובמחשבה של דאגה ופחד,
אנחנו עוברים באופן טבעי,
למקום של קבלה, הבנה, הקשבה,
וזה תדר שונה לחלוטין מתדר של פחד.
והתדר הזה מזמן לחיינו דברים טובים.
אנחנו אמנם עסוקים בפחד אך ממקום אחר לגמרי.
בעוד כשאשר אנחנו עסוקים במלחמה בפחד,
בנסיון להעלים אותו, לנצח אותו,
הוא תופס מקום נכבד בחיינו, במחשבותינו,
ודווקא אז כוחו עלינו גדל.

ולגבי היכולת להפסיק לפחד בכלל,
היא גדלה ומתחזקת ככל שאמונתנו בטוב גדלה ומתחזקת.
ככל שאנחנו מרגישים בטחון וסומכים על עצמנו ועל היקום,
אז יש גם מקום להפסיק לפחד,
כי אם הכל פועל לטובתנו ורק לטובה
ממה בעצם יש לפחד?
אלא שגם האמונה הזו, הידיעה הזו,
היא ידיעה נבנית ומתחזקת עם הזמן, עם תרגול.
ועד שהיא נעשית טוטאלית ומובנית בתוכנו באופן שלם
(אם זה אפשרי בכלל – אין לי מושג. מודה)
עד אז, פשוט נתן לפחד בתוכנו מקום.
הוא חלק מחוסר השלמות שלנו.
הוא חלק מהיותנו אנושיים,
והוא בא כדי לעזור לנו במשהו.
כדאי שנקשיב ונלמד ממנו.

מאחלת לכולנו שבוע של התרחבות הלב,
אוהבת,
נעמה ראובן – מאפשרת חיים טובים

ואם גם בכם יש פחד מהפחד והייתם רוצים לדעת אחרת,
אתם מוזמנים לקבוע איתי פגישה (פרוטנטלית או טלפונית)
054-7556610

פורסם בקטגוריה החיזוק השבועי, התמודדות עם רגשות שליליים והתנהגות שלילית, צמיחה והתפתחות אישית, קבלה ואהבה עצמית, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובות פייסבוק

תגובות

Powered by Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *