אני כמו פלורוסנט

מכירים את התופעה שעד שפלורוסנט נדלק סופית,
הוא מהבהב – כבה ונדלק חלופות?
לרגעים הוא יכול להיות דלוק אפילו לכמה שניות
ואז בכל זאת לכבות,
וכך שוב ושוב עד שנדלק סופית.

heart

אז כך אני רואה את התהליך שאני עוברת,
בנושא של להיות עם לב אוהב,
עם לב רך, רחב וחם, שאינו מפחד.
עם לב שזוכר בכל רגע ורגע, שהכל בסדר.
ברור לי לגמרי שבסוף זה ידלק סופית וישאר דלוק.

בינתיים, עוברת לא מעט רגעים,
בהם אני חווה את הלב הפתוח והאוהב,
במשך כמה זמן,
ואז שוב את הסגירה הזו.
את השיפוטיות, את הדאגה שמתגנבת, את הפחד.
ושוב מחזירה את עצמי
למחשבות שמרחיבות את הלב.
מזכירה לעצמי שהכל בסדר.
כי הכל תמיד בסדר.
ושוב הלב חוזר למצב המומס, החם והרחב שלו.

והבנתי כבר מזמן,
שזה בסך הכל אימון.
אימון אחד ארוך,
שבו אני משפרת כל הזמן, את משך השהייה שלי
במצב האוהב הזה.
וכדי להתאמן באמת,
עלי להתנסות במצבים שיאתגרו אותי,
שיפתו אותי לסגור את הלב.
להאמין שיש ממה לפחד.
שיש סיבה לדאגה.
שישכיחו ממני את האמת שהלב הפתוח יודע,
שתמיד, אבל תמיד, הכל בסדר.

ובכל פעם כזו שאני מתנסה,
ומצליחה להעביר את עצמי בכח התודעה,
בכח המחשבה והמודעות
למצב הפתוח,
אני מחזקת את השריר הזה.
את שריר האהבה האינסופית שבתוכי.
שקיים בכולנו.
וכל אחד יכול לאמן אותו,
ולשפר לפי דרכו ורצונו את משך השהייה שלו שם.

וזה כל כך נפלא, ממלא, מחזק ומרגש להיות שם.
כי האהבה כפי שכבר כתבו רבים לפני,
יש בכוחה לרפא הכל.

מומלץ בחום לנסות.

שבוע נפלא ואוהב שיהיה לנו,
נעמה ראובן – מאפשרת חיים טובים

נ.ב.
ואם היית רוצה גם ללמוד איך מתאמנים על זה,
איך מחזקים את שריר האהבה שבתוכנו,
אני מזמינה אותך לקבוע איתי פגישת אימון

פורסם בקטגוריה החיזוק השבועי, צמיחה והתפתחות אישית, קבלה ואהבה עצמית, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובות פייסבוק

תגובות

Powered by Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *