יצא לך להיות בתחושה, שעשית כבר המון,
התאמצת, נתת את הנשמה כדי להשתנות,
ובכל זאת נראה כאילו נשארת באותו מקום?
אחת האשליות שיוצר עבורנו הכח השלילי שבתוכנו
זו שגורמת ללא מעט אנשים להרפות
ממש לפני שהם פורצים דרך
היא האשלייה הזו.
שהם מתאמצים לשווא.
שלא משנה מה הם עושים הם לא מתקדמים.
הכח השלילי שבתוכנו – שתפקידו למשוך אותנו
כל הזמן למטה לגרום לנו להתייאש, לוותר,
מסתיר מאיתנו את ההתקדמויות הקטנות שלנו.
גורם לנו לראות הכל באופן חד מימדי.
שחור או לבן.
הכל או כלום.
ויוצר תחושה של חוסר התקדמות למרות שאם נתבונן
באמת ולעומק נבחין שאין זה כך.
והעניין הוא שכל זמן שאנו מתקדמים קדימה,
גם אם בצעדים קטנים ממש –
אנחנו בדרך הנכונה.
אנחנו מאבדים כיוון רק כאשר אנחנו נכנעים לקול השלילי הזה,
מאמינים לו ומניחים לעצמנו באמת ללכת אחורה.
עם כל זאת חשוב לזכור שהכח השלילי שבתוכנו,
נמצא כאן בשבילנו.
הוא המאמן האמיתי שלנו, והמפתח להצלחה שלנו.
ממש כשם שמתאמן בהרמת משקולות,
צריך משקולת כבדה,
שתהווה כח התנגדות שמושך למטה,
על מנת שיחזק את כוחו ועוצמתו,
כך אנו צריכים את הכח השלילי שבתוכנו שמושך אותנו למטה,
ועם כל התנגדות לו, אנו בעצם מתחזקים,
גדלים ומתעצמים.
לא משנה כמה קטנה ההתנגדות שנציב לו,
כל עוד אנו מתמידים ומתנגדים לו,
לאט לאט אבל בטוח אנו מתחזקים.
התקופה הזו, שלפני פסח,
חושפת בפני הרבה מאוד אנשים את כל החולשות שלהם,
את כל המקומות שעדיין לא עבדו עליהם,
את כל המקומות שכדאי להם לשפר –
זהו חלק מתהליך הנקיון הפנימי,
שמאפשרת התקופה המיוחדת הזו.
זה עשוי מאוד להפחיד, לגרום לתחושות שליליות לגבי עצמנו.
אולם, אם זוכרים, שכל השליליות הזו –
היא בעצם המשקולת שאיתה אנו מתאמנים.
לא יותר מכך,
נוכל להפסיק לפחד ממה שאנו מגלים על עצמנו,
נוכל להפסיק לכעוס על עצמנו, ולהרגיש אשמה,
ובמקום זאת, לקבל זאת באהבה כדרך להתחזק,
ולהמשיך בשמחה בדרך.
