לא צריך לחלות בסרטן כדי להבין את זה

השבוע יצא לי לשוחח אם אישה אהובה עלי מאוד,
שלצערי חלתה בסרטן, ואשר סיפרה לי שהיא מאוד אהבה והתפעלה
מסטטוס מסויים שהעלית לפייסבוק השבוע.

הייתי על הקרשים רוב השבוע, כתוצאה משיעול קשה,
ורק ביום חמישי בערך התחלתי לחזור לעצמי,
וזה הסטטוס שהעליתי אז:

"חוזרת לאט לאט לעצמי. כבר הרבה יותר טוב. חזרתי לתרגל יוגה אחרי הרבההההה זמן שלא תרגלתי.
חוזרת לטייל עם הכלב טרום זריחה, ובכל זאת מחליטה לא ממש לחזור עדיין למלוא הקצב.
לקחת לי עוד יום יומיים להתאוששות שלמה ממש כמו שהייתי נותנת לילדים שלי,
כשהיו חולים בגן. את העוד יום אקסטרה כדי לחזור ממש חזקים.
ויודעת הפעם, שהפחד ההוא שהתגלם במשפט "הזמן לא מחכה לאף אחד" הפחד ההוא כבר לא מנהל אותי.
יודעת שהחיים כן מחכים לי. מתמסרים לקצב שלי.
או כמו בשיר של אריק איינשטיין – סע לאט – "לא יתחילו בלעדינו, סע לאט."
אז נוסעת לאט,
נתראה שוב במלוא הכח בקרוב,
ובינתיים סופש נעים שיהיה לכולנו"

מצא חן בעיניה שפרגנתי לעצמי את היום-יומיים נוספים להתאוששות שלמה,
היא סיפרה לי שהיא למדה לעשות את זה רק לאחר שהיא חלתה,
ושהיא היא רואה איך הרבה נשים כמוה,
חוזרות מהר מהר לעבודה,
גם לפני שממש החלימו.

והשבתי לה, ומשתפת אתכם, בהבנה שלי,
שכשהן עושות זאת, באופן אבסורדי,
הן פוגעות הרבה יותר בדיוק באלה,
שניסו להיטיב איתם.
אני כותבת על נשים, כי זה הרבה יותר נפוץ אצלן,
אבל תכלס' אותה תובנה נכונה גם לכם הגברים.

גם אני הייתי ככה – לא היה לי נעים להיות חולה,
רציתי לחזור מהר לתפקוד כדי שהבית ימשיך להיות נקי,
כדי שהילדים לא יהיו מוזנחים חלילה,
כדי שהעבודה לא תוזנח.
פעלתי מתוך פחד.
בתוך זה הזנחתי את עצמי ואת הגוף שלי.
התוצאה היתה, שמחלה שהיתה מסתיימת תוך שבוע,
אם רק הייתי נותנת לעצמי את הזמן להחלים כמו שצריך,
נמשכה לעיתים על פני כמה שבועות.
לא ממש בעוצמה, ובכל זאת לא הייתי בתפקוד מלא.
התוצאה היתה, שכביכול טיפלתי ביית ובילדים –
אך עשיתי זאת ללא כוחות והרגשתי מאוד מסכנה.
זה לא ממש זכה להערכה מצד אף אחד "ההקרבה" הזו שלי,
אנשים מסביבי חשבו שאם חזרתי לתפקד אז אני יכולה לעשות הכל כרגיל,
זה הוביל אותי להרגיש מרמור, ואפילו ניצול לעיתים.
ואז… כעסתי ופגעתי באלו שבשבילם כביכול,
עשיתי את כל המאמץ המיותר הזה.
ובעבודה – תפקדתי תפקוד חלקי בלבד,
לא עשיתי אותה באיכות שנדרשה ממני,
גם כאן הדבר לא זכה להערכה מאף אחד,
להיפך.
וכאשר התמוטטתי שוב לאחר כשבוע,
עשו לי פרצופים, על כך שאני לוקחת כל שבוע ימי מחלה.
בקיצור – אף אחד לא יצא מרוצה מן ה'הקרבה הנאצלת' הזו,
ואני פגעתי בגופי וגם בכל סובבי.

זה היה כך כל עוד לא הבנתי שאני חשובה.
שישי לי ערך.
שיש חשיבות לכך שאתקיים בטוב.
שמתי בעדיפות עליונה את כל העולם לפני,
אלא ש…
אם הייתי ממשיכה לפגוע כך בעצמי,
לא הייתי יכולה להיות שם יותר בכלל עבור אלה
שבשבילם כל כך התאמצתי לתפקד.
אני חשובה בפני עצמי, ואני חשובה בעולם,
עבור אלו שיקרים לי.
וכמו שאני שומרת על אלו שחשובים לי –
עלי לשמור על עצמי.
והחיים כן מחכים.
הבית לא קורס מכמה ימים שאני לא מטפלת בו,
הפלא ופלא, אנשים אחרים פתאום מטפלים בו במקומי,
וזה לאו דווקא רע…
וגם הילדים שלי לא באמת מוזנחים.
ההיפך הוא הנכון.
הם לומדים מהדוגמה האישית שלי,
שהם חשובים.
שחשוב להקשיב לגוף.
שחשוב להתחשב בעצמנו.
שהעולם לא מתמוטט אם אמא שלהם לא מתפקדת.
שהם לא מתמוטטים אם אמא שלהם לא מתפקדת.
ושהעולם לא יתמוטט אם הם פעם לא יתפקדו.
והעבודה מחכה לי.
והיא הכי מדוייקת ויעילה כשאני באמת בריאה.
ואני יכולה להיטיב הרבה יותר עם כל העולם,
כשאני בריאה וחזקה ולכן חשוב לי שבעתיים לשמור על עצמי.

ובאמת שלא צריך לחלות בסרטן כדי להבין את זה
ועדיף שעה אחת קודם.

ואם גם את הבנת כבר עד כמה חשוב לאהוב ולכבד את עצמך,
עד כמה זה יכול לשפר לך את כל תחומי החיים,
אני מזמינה אותך להצטרף אלי לסדנה שנפתחת השבוע
בשביל הלב – לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך כמו שאת. נשארו עוד מקומות ההרשמה מסתיימת בימים הקרובים.

ועוד משהו בקטנה – ביום שני הקרוב ה 24/11 בשעה 11:00
אני מתראיינת ברדיו גלגלים ברשת ומספרת שם את סיפור הצמיחה האישי שלי.
יש לי סיפור מעורר השראה של צמיחה מתוך משברים אשר יכול לעזור להרבה מאוד אנשים,
ואני מזמינה אותך להצטרף אלי לשידור ולהאזין לו.
ניתן להאזין לנו דרך אתר האינטרנט של רדיו גלגלים ברשת http://gradio.co.il/
בערוץ 87 בהוט ו71 ביס.

מאחלת לכולנו שבוע נעים ואוהב,
שלכם,
נעמה ראובן – לאפשר לעצמך חיים טובים

 

פורסם בקטגוריה החיזוק השבועי, התמודדות עם קושי ומשבר, צמיחה והתפתחות אישית, קבלה ואהבה עצמית, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובות פייסבוק

תגובות

Powered by Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *