מקום לדאגה

"אני צריכה לתת מקום גם לדאגה שבי"
אמרתי לאשה החכמה שמלווה אותי בדרך ( מור אסאל)
והמשפט הזה התחיל שיחה שבה מצאנו יחד את ההבדל
בין דאגה לפחד, ומדוע כדאי ורצוי לתת לפחד מקום
אבל לדאגה ממש לא, ואיך אפשר אחרת בכלל?

אז אני משתפת איתכם את מה שעלה
משום שבתקופה הסוערת הזו הרבה אנשים נמצאים
באופן טבעי במוד של דאגה ופחד שמשמשים בערבוביה.

אז קודם כל, ההבדל המהותי בין דאגה לפחד הוא שבניגוד לפחד שהוא רגש,
דאגה היא לא רגש. היא מצב מנטאלי (מחשבתי) שבה כתגובה למצבים של תחושות פחד ובעיקר חוסר אונים.

רגשות מטבעם נוצרו כדי לאפשר לנו להתחבר יותר לעצמנו,
לאפשר לנו לגדול, אם אנחנו עוצרים רגע ומקשיבים להם באמת ונותנים להם מקום.

מה זה להקשיב לפחד?
לא, זה לא לעשות את מה שהוא אומר לי (כמו שהבן שלי התבלבל לרגע וחשב)
אלא זה לשמוע מה יש לו להגיד,
לתת לעצמנו לחוש אותו, את אי הנוחות שהוא מייצר בתוכנו,
את הכאב, מבלי לשפוט או לנסות להלחם בו או לשנות אותו.
מתוך קבלה שלו. קבלה של העובדה שזה מה שאנו חשים עכשיו. וזה בסדר להרגיש ככה.

הקבלה הזו בפני עצמה כבר מתחילה לפוגג אותו.
אחד הדברים שהכי מחזקים פחד הוא כשמנסים להלחם בו.
שהרי מה קורה כאשר נלחמים במישהו? הוא ינסה בדרך כלל להשיב מלחמה חזרה
ואם מנסים להשתיק מישהו ולהתעלם ממנו מה הוא עושה?
הוא עושה הכל לכדי להראות שהוא כאן.
לכן דווקא ההקשבה ונתינת המקום מאפשרת למלחמה הפנימית הזו לשקוט.

כאשר מקשיבים לו באמת, ניתן ללמוד על עצמנו המון ועל המקומות הכואבים בתוכנו שמבקשים ריפוי ותשומת לב.
אפשר ללמוד ממנו על אמונות שקיימות בנו ולא מקדמות אותנו.
ובכל אלה הוא עוזר לנו לגדול. אם נותנים לו את המקום הזה.

דאגה לעומת זאת, היא כפי שכתבתי תגובה מנטלית למצב של חוסר אונים,
כשאנחנו לא יודעים מה ביכולתנו לעשות כדי לשנות את המצב המפחיד או הלא נעים אליו נקלענו.
היא יוצרת אצלנו את התחושה ש'לפחות אנחנו עושים משהו בנדון'
אלא שדאגה שואבת מאיתנו המון אנרגיה ומחלישה אותנו וגורמת לכך שברגע האמת,
שבו אנחנו כן נדרשים ויכולים לעשות, אין לנו את הכח.
היא מעלה אותנו על תדר של שליליות שאנחנו מהדהדים אותו לשאר העולם,
וככל שיותר אנשים נמצאים על התדר הזה הוא מתחזק ומחליש קולקטיבית.

אבל איך אפשר לא לדאוג?
אם דאגה נועדה להרגיע אותנו לתת לנו תחושה שאנחנו עושים משהו,
ואם היא מצב מחשבתי,
הרי שהדרך לצאת מדאגה הוא לשאול את עצמנו באמת,
מה אני יכול לעשות עכשיו לשיפור המצב קודם כל ברמת המחשבה שלי ולאחר מכן גם ברמה הפיזית (אם זה אפשרי).

הנה התשובות שעלו לי ואתם מוזמנים לאמץ אותן ו/או למצוא תשובות נוספות/ אחרות משלכם
ואשמח אם תשתפו אותן איתי

הנה מה שאני יכולה לעשות במקום לדאוג:

1. אני יכולה להפנות את המחשבה באופן ייזום ובזמנים שהחלטתי עליהם מראש
כדי לשלוח אור למצב בו אנו נמצאים.
לשלוח אהבה ללבבות שנמצאים עכשיו בשנאה ורחוקים מעצמם כרגע.
לראות בדמיון כיצד המצב הזה נפתר במהירות.
אפשר לעשות זאת על ידי מדיטציה קצרה, או סתם כמה רגעים של התכוונות פנימית.
ישנו גם מיזם מקסים שמרכז אנשים לעשות זאת ביחד באותה שעה ביום (כל אחד בביתו)
כדי  להגדיל את הכח של הפעולה הזו שהרי לתודעה קולקטיבית כח חזק יותר. הנה הקישור: https://www.facebook.com/events/285596461622559/

2. אני יכולה להציע את עזרתי כמטפלת לאנשים שנמצאים עכשיו בחרדה גדולה וזקוקים לעזרה מיידית –
אז הנה אני עושה את זה.
אני כאן בשבילכם בהתנדבות לכל מי שמרגיש במצוקה כרגע בשל המצב.
הטלפון שלי 054-7556610 והמייל שליnaamare@gmai.com :
ואם מישהו רק רוצה כרגע להשמיע את התחושות שלו, או לשאול שאלה בנושא מוזמן גם לעשות זאת על גבי הדף שלי בפייסבוק 


3. אני יכולה עכשיו יותר מתמיד לבחור להתמקד ברגעים של השמחה ששזורים ביום שלי.

ובנימה אופטימית זו,
מאחלת לכולנו ימים שקטים,
שלכם בהמון אהבה,
נעמה ראובן – מאפשרת חיים טובים

פורסם בקטגוריה החיזוק השבועי, התמודדות עם קושי ומשבר, התמודדות עם רגשות שליליים והתנהגות שלילית, פיתוח חשיבה חיובית, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובות פייסבוק

תגובות

Powered by Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *