נמאס לי להיות 'ילדה טובה'

"נמאס לי להיות ילדה טובה" – אמרתי לה והיא ענתה בטון של 'זה מובן מאליו' – "אבל את ילדה טובה. תמיד. גם כשאת מרשה לעצמך" בום! אפשר היה לשמוע את האסימון נופל. והוא נפל בעוצמה.

פסח כמעט כבר כאן,
ואני מנקה ולאו דווקא בגללו,
אלא פשוט כי זה מרגיש לי נכון ובעיקר כי אני רוצה.
אבל כמדי שנה,
אני לא מסתפקת בנקיון הבית,
אלא מנקה במקביל גם את הבית הפנימי –
את עולם האמונות וההרגלים שלא מקדמים.
שכבר התיישנו ואינם רלוונטיים.
(מצרפת לכם באהבה מדיטציה שתעזור גם לכם לעשות זאת
אם תרצו בכך – כאן כאן בסרטון למטה)

השבוע בעזרתה המופלאה של מור אסאל הנהדרת,
זכיתי לנקות אמונה מרכזית,
שכמו מגדל קלפים טרפה אחריה שלל אמונות נוספות,
שהיו תלויות בה, או יותר נכון היא בהן.

"נמאס לי להיות ילדה טובה" – אמרתי לה
והיא ענתה בטון של 'זה מובן מאליו' –
"אבל את ילדה טובה. תמיד. גם כשאת מרשה לעצמך"
בום! אפשר היה לשמוע את האסימון נופל.
והוא נפל בעוצמה.

המשפט הקטן הזה שלה,
חשף בבת אחת עולם אמונות שלם שהגיע זמני להיפרד ממנו.
עולם שבו 'ילדה טובה' היא ילדה מרצה,
שעושה רק מה שאומרים לה,
שהולכת בתלם ובנורמה. תמיד.
שמתנהגת יפה ובנימוס. תמיד.
שעושה את כל שיעורי הבית ומגיעה תמיד בזמן.
שמקשיבה למבוגרים ממנה,
שיושבת בשקט. ועוד כהנה וכהכנה (הבנתם את הרעיון)

וזה לא שהייתי כל הדברים אלו –
אבל כיוון שהאמנתי שכך צריך,
תפסתי את עצמי כ'לא טובה'
בכל פעם שעברתי על אחד מן הכללים,
שמגדירים מהי ילדה טובה.
אלא שכמו שמור הזכירה לי בחכמה –
אני (וכמוני כולם) תמיד טובה.
יכול להיות שהמעשים שלי לא תמיד יהיו נפלאים.
זה לא משנה את עצם הווייתי.
ואם ארשה לעצמי להפסיק לקטלג את עצמי ואת מעשיי
כ'טובים' או 'רעים' – אעזור לעצמי מאוד
להתקדם ולשנות את מה שאני רוצה לשנות.
כי כמו שכתבתי כבר פעמים רבות,
ההלקאה העצמית והכעס על עצמי,
רק מרחיקים מן המטרה הזו.

ועם הפרידה הזו מכל האמונות שהגדירו
אצלי 'ילדה טובה'
שחררתי את עצמי לחופשי.
להיות פשוט אני.
ותמיד טובה.
בדיוק כמו שאני.

ולכל המנקים והמנקות,
ולכל מי שרוצה לנקות את המהות,
ולא רק את הבית הפיזי
מצרפת לכם כמדי שנה את המדיטציה שלי לנקיון הבית הפנימי
תהנו.

ושיהיה שבוע נהדר ומקדם לכולנו,
שלכם באהבה כתמיד,
נעמה ראובן – מאפשרת חיים טובים

שתפו מאמר

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.