"בחר את אהבתך ואהוב את בחירתך"
זה מה שבחרתי לכתוב לכם בברכת חג הפסח – חג החירות
כי בעיני זה אחד הסוגים המשמעותיים ביותר של חירות אישית.
החופש לבחור מתוך אהבה, מתוך רצון ולא מתוך פחד.
החג הזה הביא אותי לשיאו של תהליך ממושך שעסק בחירות אישית.
תהליך שבו למדתי (שוב) לבחור מתוך חירות ולא מתוך פחד.
בתקופה שלפני פסח הייתי במקום מאוד לא פשוט.
המון פחדים הציפו ועלו,
הסתגרתי, כאבתי, פחדתי ונתתי לעצמי להיות שם וללמוד.
ומה שלמדתי בעיקר היה להעמיק את ההקשבה לעצמי,
להעמיק את ההקשבה לפחדים שבתוכי,
שמטרתם בסופו של דבר טובה גם אם הם ממש (אבל ממש) משקרים בדרך,
ועל ידי זה לשחרר אותם. להפסיק לפחד מהם כל כך.
ולהעמיק את ההבנה שאין מה לפחד מן הפחד.
בתהליך הזה גיליתי שהמון פעולות בחיי,
מונעות מתוך פחד.
פחד שמקורותיו רבים ומגוונים,
מהילדות, מהחברה, מהמסורת מנסיונות אישיים שכאבו.
מה שיצר הפחד הזה,
הוא שלא עצרתי לבחור את הפעולות שלי.
פעלתי באופן אוטומטי. העיקר לא להרגיש את הפחד.
לא להתעמת איתו.
ואפילו מה שנראה כבחירה
(למשל הבחירה לנקות לפסח או לשמור כשרות בפסח)
הגיע למעשה מפחדים ולא היה בחירה כלל.
בתהליך שעברתי, למדתי להקשיב לפחד,
לרדת לעומק שלו (ושוב תודה למור אסאל הנהדרת)
ומהמקום הזה, לשחרר אותו.
אז הייתי חופשייה באמת לבחור,
והפלא ופלא – מתוך בחירה חופשית אמיתית
מתוך הקשבה ללב ותחושה עמוקה שזה מה שנכון לי,
(היום הפעם השנה, ובשנה הבאה אבדוק שוב)
בחרתי לנקות, בחרתי לשמור כשרות של פסח.
זה היה פשוט נכון לי. וחשוב לי להדגיש – נכון לי. ולא לאף אחד אחר
ואין משמעות העובדה שחשתי כך לגבי עצמי –
שזה אמור או צריך להיות נכון למישהו אחר.
הבנה משחררת כשלעצמה.
וכך…
מצאתי עצמי מנקה בחדווה (כן כן, תאמינו או לא –
ככה זה כשעושים דברים מבחירה חופשית),
. 🙂
והמדהים מכל – שבמשך השבוע בו הילדים היו איתי,
הספקתי לנקות המון, וגם להיות איתם
ובתוך כל זה לשמור על שלוות נפש ותחושת הנאה,
מה שלא היה אופייני כלל בשנים הקודמות בהן ניקיתי לקראת פסח –
אז הייתי מאוד לחוצה, וכתוצאה מכך כועסת ולא נעימה.
בילוי והנאה זה לא היה בעבר. לא עבורי ולא עבור הסובבים אותי
ומפתיע עוד יותר – גם הילדים נהנו.
ומכיוון שזו בחירה חופשית,
הרשיתי לעצמי בכל רגע להחליט לשנות את דעתי.
ויכול להיות בהחלט שבשנה הבאה ארגיש שמשהו אחר לגמרי נכון לי, ואפעל לפיו.
כי מה שהעמיק זו ההבנה שהחיים הם מסע אחד ארוך של דיוק מתמשך,
של למידה של הקשבה פנימית,
ודי לי כבר בחיים מתוך פחד.
וכל כמה שזה לא קל להעמיק לתוך הפחד,
להקשיב לו, לשחרר אותו,
אני בהחלט בוחרת שוב ושוב ושוב לעשות זאת
ולאפשר לעצמי לחיות מתוך בחירה חופשית אמיתית.
אשמח לשמוע היכן זה נוגע בכם,
מוזמנים לשתף כאן בתגובות, בפייסבוק או במייל האישי
אוהבת מאוד, ומאחלת לכולנו המשך שבוע נפלא,
נעמה ראובן – מאפשרת חיים טובים
