השבוע אני רוצה לכתוב על חשיבותה
של עבודת מודעות עצמית והסתכלות פנימה.
כאדם שעוסק רוב היום בבחינה של מחשבותיו ורגשותיו,
אני נתקלת לא בפעם בתגובה:
"לא נמאס לך לבדוק את עצמך כל הזמן?",
"זה לא מעייף להיות במודעות כל הזמן?"
הבדיקה העצמית, שדורשת כנות והסתכלות פנימה,
נתפסת אצל רבים כמאמץ שמוביל
בעיקר לתחושות של ביקורת עצמית
ולכן רבים מעדיפים של לא לעסוק בכך.
אולם פירושה של מודעות אמיתית,
אינה התעסקות בהלקאה ובהאשמה עצמית,
אלא במציאות הדרכים לגדילה וצמיחה מתוך מצבים לא נוחים –
שרובם (מה לעשות) מתקיימים בתוכנו פנימה.
הסתכלות פנימה – כאשר היא נעצרת בביקורת העצמית
ולא משמשת לצורך למידה ותיקון
אכן מובילה אנשים לתחושות קשות,
אולם מי שעוסק בעבודת מודעות (כן זו עבודה ממש)
לשם צמיחה, לומד להרפות מן ההאשמה וההלקאה
ולעבור לשיעור שניתן ללמוד מן האירוע שחווה.
כן, יש בכך מאמץ לא מבוטל,
אך השכר גדול ממנו פי כמה וכמה –
חיים שמיום ליום מתמלאים ביותר שמחה, אהבה ונתינה לזולת.
אני לא מכירה (ואם מישהו מכיר אשמח ללמוד עליה),
שום דרך אחרת,
שמאפשרת להשתחרר באמת מתחושות קשות של כעס,
האשמה, עצב, שיפוטיות, ועוד רעות חולות,
שאין אדם, כמדומני, שאינו לוקה במשהו מהן,
כפי שמאפשרת עבודת התבוננות ומודעות עצמית.
אז לא רק שלא נמאס לי,
אלא שעם כל הצלחה שאני זוכה בה בזכות העבודה הקשה הזו,
אני מקבלת יותר ויותר כח, אנרגיה וחשק להמשיך ולהתמיד בדרך הזו
וגם לשתף אחרים בכלים שמאפשרים לי לצמוח ובעיקר הרבה יותר לשמוח.
אז בכמה מהם – שבהם זכיתי בזכות שיעור מיוחד שקיבלתי –
אני רוצה לשתף גם אותך בכתבה:"כתם על החולצה" בקישור הזה.
אשמח לשמוע מכם אם והיכן הם נוגעים בחייכם, ואם ובמה הם סייעו לכם.
אני מאחלת לכם שבוע טוב ומלא שמחה,
שלכם,
נעמה ראובן
