ארכיון תגיות: טוב

אל תתרשמי ממראה עיניים

את נראית עייפה. היא אמרה לי בדאגה מסויימת. בפעם האחרונה שראיתי אותך כולך קרנת מאושר….
אל תתרשמי כל כך מן המראה החיצוני. עניתי לה.
ראית אותי בנקודה של אושר, ועכשיו את רואה אותי בנקודה של עייפות. לא זו ולא זו מגלות את התמונה הרחבה.
להמשיך לקרוא

אני שונאת אלימות…..

אני רואה את כל האלימות, השנאה והפחד שמציפים את הבחוץ ויש בתוכי ילדה שמתכווצת מהם.
מפוחדת בעצמה. שונאת בעצמה ומגנה את האלימות שבחוץ. את האלימות שבה.
מפחדת עד מוות, שאם כך זה נראה, אז איפה לעזאזאל האהבה. להמשיך לקרוא

יש בתוכי ילדה….

יש בתוכי ילדה…. וכל פעם אני מגלה דרכה פנים נוספות שלי.
כאבים ישנים, אמונות מגבילות שקיימות בי מילדות ואולי אפילו לפני כן…
להמשיך לקרוא

למה לא כתבתי לכם כבר שבועיים

הרבה זמן לא ממש כתבתי. היום בבוקר הבנתי למה.
אני עוברת תהליך מרגש (שתיכף אספר עליו)
והיה לי קשה לשתף כי הרגשתי שהוא עוד לא ממש מגובש,
שאני לא בדיוק יודעת איך לשתף אותו.
בעצם מה שעלה בי זה הפחד מלהיות לא מדוייקת. לא מספיק מובנת. להמשיך לקרוא

מה נחה, מה?

כמעט שבועיים שנחתי לגמרי, וזה לא שהייתי חולה במחלה קשה מאוד, תודה לאל,
כדי שיהיה לי תירוץ טוב לעשות את זה. אלא שהבנתי, שכדי להחלים ממש,
ולא להשאר בלופ הזה של מחלה, מנוחה, החלמה חלקית, חזרה למירוץ, ושוב התדרדרות,
ושוב מנוחה וחוזר חלילה, אני זקוקה למנוחה מוחלטת. וזה היה מאוד לא קל לעשות את זה.
להמשיך לקרוא

מילים לא אומרות מאום….

– תפסיקי לדבר, מילים לא עוזרות לי בכלום. – כך הבן הצעיר שלי,
כשניסיתי לעזור לו להתמודד עם פחד מסויים.
– אתה צריך פשוט להרגיש את זה לבד? שאלתי אותו
– כן. הוא ענה לי.

על מה שלמדתי בזכותו – הפוסט הבא…

להמשיך לקרוא

לא צריך לחלות בסרטן כדי להבין את זה

פוסט שנכתב בעקבות שיחה עם אישה אהובה, שחלתה בסרטן, שהבינה את התובנה שעולה בו, רק אחרי שחלתה.
משתפת אתכם, כי ממש לא צריך לחלות במחלה קשה, כדי להבין את זה…

להמשיך לקרוא

פשוט תודה

בעקבות אירוע מצער לכאורה קטן, אך מכונן עבורי, בחנתי שוב את נושא ההערכה והכרת התודה בחיי,
משתפת איתכם באהבה את התובנות שהגיעו.
להמשיך לקרוא

לאור המלחמה הזו

לאור המלחמה – כן, זו לא טעות לשונית –
כל שאני יכולה זה להביא את עצמי, ולספר את סיפור המלחמה האישי שלי,
שעולה בו הרבה מאוד כאב, ועצב עצב גדול עד כדי שברון לב –
בכל פעם שאני קוראת על עוד פרח שנקטף מאיתנו,
שנקטף ממשפחתו, מעתידו מחלומותיו – ועולה בו גם המון אור.
להמשיך לקרוא

תחשוב טוב יהיה טוב (ומה אם לא?)

ובתוך כל הבלאגן הזה נזכרת בשיחה שקיימתי עם מישהי
על כך שכדאי דווקא עכשיו, לדמיין את הטוב ביותר קורה.
ועל התשובה שלה: "אני מפחדת לעשות את זה.
כל כך הרבה פעמים דמיינתי טוב והתאכזבתי. מפחדת להתאכזב שוב"
להמשיך לקרוא