ארכיון תגיות: שמחה

את נראית עייפה. היא אמרה לי בדאגה מסויימת. בפעם האחרונה שראיתי אותך כולך קרנת מאושר….
אל תתרשמי כל כך מן המראה החיצוני. עניתי לה.
ראית אותי בנקודה של אושר, ועכשיו את רואה אותי בנקודה של עייפות. לא זו ולא זו מגלות את התמונה הרחבה.
להמשיך לקרוא ←

הרבה זמן לא ממש כתבתי. היום בבוקר הבנתי למה.
אני עוברת תהליך מרגש (שתיכף אספר עליו)
והיה לי קשה לשתף כי הרגשתי שהוא עוד לא ממש מגובש,
שאני לא בדיוק יודעת איך לשתף אותו.
בעצם מה שעלה בי זה הפחד מלהיות לא מדוייקת. לא מספיק מובנת. להמשיך לקרוא ←

יש בי אהבה והיא תנצח….
המשפט הזה שנשמע כל כך אופטימי וחיובי,
מכיל בתוכו קונפליקט שמייצר דווקא המון קושי ולחץ,
בעיני לפחות. להמשיך לקרוא ←

פוסט שנכתב בעקבות שיחה עם אישה אהובה, שחלתה בסרטן, שהבינה את התובנה שעולה בו, רק אחרי שחלתה.
משתפת אתכם, כי ממש לא צריך לחלות במחלה קשה, כדי להבין את זה…

להמשיך לקרוא ←

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי ביישנית.
בהתחלה מאוד. לאט לאט פחות ופחות, אבל שמרתי חלקים נרחבים של ביישנות,
ליתר בטחון. כי זה בדיוק מה שהיא נתנה לי – בטחון. והיום…. היום המחיר שאני משלמת עליה כבד לי מדי
להמשיך לקרוא ←

בעקבות אירוע מצער לכאורה קטן, אך מכונן עבורי, בחנתי שוב את נושא ההערכה והכרת התודה בחיי,
משתפת איתכם באהבה את התובנות שהגיעו.
להמשיך לקרוא ←

לאור המלחמה – כן, זו לא טעות לשונית –
כל שאני יכולה זה להביא את עצמי, ולספר את סיפור המלחמה האישי שלי,
שעולה בו הרבה מאוד כאב, ועצב עצב גדול עד כדי שברון לב –
בכל פעם שאני קוראת על עוד פרח שנקטף מאיתנו,
שנקטף ממשפחתו, מעתידו מחלומותיו – ועולה בו גם המון אור.
להמשיך לקרוא ←

אחרי שנים ארוכות שבהן דיברתי בשבחי הקושי, וכמה הוא חשוב להתפתחות, ושבלעדיו אי אפשר לצמוח הבנתי סוף סוף (!!!!) שאפשר גם אחרת. אפשר גם בקלות
להמשיך לקרוא ←

באיזה שהוא שלב, כנראה בילדות המוקדמת,
יצרתי לעצמי קטלוג של רגשות שמותר ורגשות שאסור להרגיש.
וכמה כאב שזה הביא איתו…
להמשיך לקרוא ←

מגיעות אלי לקליניקה הרבה מתאמנות (ומתאמנים)
שמה שמשותף להם, הוא שהן מרגישות (ומרגישים)
שהן לא טובות. פגומות באיזה שהוא אופן.
ואני כל כך מבינה אותן. שנים הרגשתי ככה…
להמשיך לקרוא ←