פשוט תודה
בעקבות אירוע מצער לכאורה קטן, אך מכונן עבורי, בחנתי שוב את נושא ההערכה והכרת התודה בחיי,
משתפת איתכם באהבה את התובנות שהגיעו.
לקבלת המסרים ישירות אליכם – הצטרפו לקבוצת הווטסאפ השקטה שלי – לחצו כאן
זו קבוצה בה רק אני יכולה לענות ולהעלות תכנים, לכן אין בה חפירות מיותרת. אני מעלה תכנים פעם- פעמיים בשבוע לכל היותר.
בעקבות אירוע מצער לכאורה קטן, אך מכונן עבורי, בחנתי שוב את נושא ההערכה והכרת התודה בחיי,
משתפת איתכם באהבה את התובנות שהגיעו.
לאור המלחמה – כן, זו לא טעות לשונית –
כל שאני יכולה זה להביא את עצמי, ולספר את סיפור המלחמה האישי שלי,
שעולה בו הרבה מאוד כאב, ועצב עצב גדול עד כדי שברון לב –
בכל פעם שאני קוראת על עוד פרח שנקטף מאיתנו,
שנקטף ממשפחתו, מעתידו מחלומותיו – ועולה בו גם המון אור.
אני רוצה לכתוב הפעם על נושא שכבר נגעתי בו בעבר – על הכח של הודייה.
לפני כן וידוי קטן – אני עוברת תקופה לא קלה בחיי כרגע, עם עצמי בעיקר.
בשל נטייה לחפירות, אני מוצאת את עצמי לעיתים במעמקים,
שלא קל לי להיות בהם ולעיתים ממש לא קל לצאת מהם. 😕
אני רוצה לשתף אתכם הפעם בסיפור האישי שלי
ובתובנה שאליה הגעתי בזכותו.
תובנה כה בסיסית, ועם זאת, הייתי צריכה לרדת לשאול תחתית כדי להבין אותה.
חגגתי השבוע יומולדת 40… אלא שנראה היה שהחגיגות לא עומדות להתרחש כפי שתכננתי…
את המתנה האמיתית ליום ההולדת קיבלתי דווקא בזכות זה ואותה אני רוצה לחלוק אתכם,
כדי שתוכלו גם אתם לקבל אותה לחייכם.
פוסט מיוחד לקראת יום האהבה – השנה יותר מבכל תקופה אחרת בחיי,
הוקדשה ללימוד האהבה. כן לימוד. כי זה ממש לא היה דבר טבעי ומושרש אצלי לאהוב באמת.
לאהוב לא בגלל שאוהבים אותי. לא בגלל שמי שמולי נחמד אלי,
אלא דווקא ובמיוחד למדתי לאהוב כשקשה לי עם האדם שמולי.
ישנו משפט חזק וחכם של אלכסנדר גראם בל שאומר כך: "כשנסגרת דלת אחת – נפתחת אחרת, אבל לעיתים קרובות אנו ממשיכים להביט בצער רב כל