זה לא עניין של אסור או מותר

לפני הכל,
אני יודעת, שלחלק מכם, הפוסט הזה יהיה לא קל לקריאה,
דווקא לכם, שעשויים להרגיש אי נוחות, לנוכח מילותי, אני ממליצה לקרוא אותו עד הסוף,
ולנסות לרגע אחד, במהלך הקריאה, להרפות מהמחשבות ולהשאר פתוחים ככל האפשר,
ואת התגובות שעולות בכם להשאיר לסוף (וכל סוג של תגובה יתקבל בברכה, מבטיחה)

כמה, כמה התנהלתי על ידי אסור ומותר,
בסדר ולא בסדר,
וכמה רגשות אשמה, כעס ותחושות שליליות אחרות
התפיסה הזו הביאה לחיי…

אלא ש…

זה לא עניין של אסור או מותר,
בסדר או לא בסדר,
כפי שאמרתי לפני כשבועיים, לאסירות בנווה תרצה,
זה עניין של כדאי או לא כדאי. של רוצה או לא רוצה.

אנחנו רגילים לחשוב במושגים של אסור ומותר בחיים.
של בסדר ולא בסדר, ולשפוט את עצמנו ואת האחרים לפי קנה המידה הזה.
אבל מה קורה לנו כשמשהו הוא אסור בפנינו?
בדרך כלל אנחנו משתוקקים אליו יותר,
בבחינת "מים גנובים ימתקו"
ואנחנו מפחדים, או לא, לעבור על האיסור, להתפס,
ואז יש כמה אפשרויות

1. שלא נעשה אותו, למרות שממש בא לנו ונרגיש אשמים,
ולא טובים אפילו מעצם המחשבה שבא לנו לעשות משהו אסור.

2. שלא נעשה אותו ונשפוט לחומרה כל מי שכן עובר על האיסור.
וכך נרגיש את עצמנו צדיקים ונעלים.

3. שכן נעבור על האיסור ונשקר לעצמנו.
ניצור מערכת שקרים מתוחכמת, שבאמצעותה נסתיר מעצמנו
"שעברנו על מה שאסור" –
לדוגמה:
בזמנו, כשעוד האמנתי בדיאטות,
ואמרתי לעצמי שאסור לי לאכול מתוק למשל,
ובכל זאת הייתי "גונבת" לי מתוקים,
הייתי מספרת לעצמי שאכלתי רק קצת וזה לא נחשב,
או אפילו הייתי שוכחת לספור את זה בדיווח שעשיתי לעצמי
על מה שאכלתי היום.
והתוצר של זה היה שההתנהגות שהגדרתי כאסורה,
רק גברה והתעצמה, ואח"כ הרגשתי "חוטאת"
וגברו רגשות האשם, ותחושות של ערך עצמי ירוד. של חולשה.
של אדם שלא עומד במילה של עצמו.
והתחושות הללו החלישו אותי וגרמו לכך, שבפעם הבאה,
היה לי עוד פחות כח לעמוד בפיתוי.

4. נעבור על האיסור ופשוט נרגיש רע עם עצמנו,
נלקה את עצמנו, נרגיש רעים ולא ראויים.
כך זה היה למשל, בכל פעם שצעקתי על הילדים שלי.
וזה הרי אסור או לא בסדר (בהגדרה הפנימית שלי ולא רק שלי),
אז אם אני עושה את זה ודאי שאני אמא גרועה,
אדם רע ולא ראוי לטוב.
ובכל פעם שהלקיתי את עצמי, שוב, גם כאן החלשתי
את עצמי והקטנתי את היכולת שלי לעשות שינוי.

5. שהוא יקסום לנו יותר מתמיד דווקא בגלל האיסור –
כמו ששיתפו בכנות האסירות, שדווקא בגלל שסמים אסורים,
הן נמשכות אליהם יותר. כי המשחק באש הוא מושך,
הוא מפתה. מפתה לבדוק גבולות.

והעניין הוא שזה לא קשור לאסור או מותר.
אלא למה כדאי לי כדי שאוכל להרגיש טוב עם עצמי באמת.

כי לא כדאי לי לקחת סמים, לא מפני שזה אסור,
אלא מפני שזה מזיק לגוף ולנפש,
ולא כדאי לי לאכול מזונות שמזיקים לגוף שלי,
לא מפני שהם אסורים, אלא כי אני רוצה להיטיב עם הגוף שלי,
ולא כדאי לי לצעוק על הילדים שלי,
לא מפני שזה אסור אל מפני שכשאני פוגעת בהם,
אני פוגעת בראש ובראשונה בעצמי,
ומפני שזה לא תואם את הרצון האמיתי שלי,
לתקשורת אוהבת במשפחה.
והדבר תופס גם לגבי רצח (כן כן, עד כדי כך)
אנחנו לא רוצים לרצוח לא מפני שזה אסור,
אלא מפני שזה לא כדאי לנו,
כי כאשר אנו רוצחים אדם אחר,
אנחנו קודם כל רוצחים חלק מעצמנו.

כשאני משחררת את עצמי מבפנים מהגדרות של אסור ומותר,
חוזר חופש הבחירה לידי,
והרי ממילא אני רוצה מלכתחילה את מה שטוב לי.
אני משתחררת מטונות של פחד שניהלו אותי בלא מודע.
ואני מאמינה, שאף אדם עמוק בתוכו פנימה,
לא רוצה באמת להזיק לעצמו, ולכן גם לא רוצה באמת להזיק לאחרים.
ונכון, שלעיתים אנחנו שבויים במנגנונים של הרס עצמי,
אבל האיסורים לא מונעים מאיתנו להרוס את עצמנו,
אלא הם רק שופכים עוד שמן למדורה במקום שכבר מעדנו,
ובכך הם מרחיקים עוד יותר מהסיכוי לרפא את עצמנו ממנגנון ההרס העצמי הזה.

כי דווקא האיסורים,
דווקא הם דוחפים אותי הרבה פעמים, וכמוני אני בטוחה גם אחרים,
לעבור עליהם. ואז אני נכנסת למעגל האשמה,
וההלקאה, או לחלופין דווקא השקר וההצדקה והשפיטה,
וזה גוזל ממני כל כך הרבה כח לשנות.
כל כך הרבה מהיכולת שלי לעשות את מה שהלב בפנים באמת רוצה ומשתוקק לו….
ואני יכולה להעיד, שהשחרור הזה,
פתח בתוכי מקום להרבה אהבה וקבלה,
קודם כל של עצמי, ובעקבות כך גם כלפי אחרים.

וכן,
אני מבינה שהרעיון הזה יישמע מהפכני לחלק מהאנשים ואפילו הזוי,
כי מה? לא תהיה יותר ענישה?
לא יהיו יותר אשמים?
והרי כל כך התרגלנו לחשוב כך.

אז למי שזה מרגיש כך,
לפני שאתם קופצים לתרחישים כלל עולמיים של כאוס מוחלט,
נסו את זה קודם כל על עצמכם.
בינכם לבין עצמכם
ותראו איך זה מרגיש כשיש לכם בחירה.
כששום דבר לא אסור או לא בסדר, ואפשר לבחון אותו מזווית כזו,
של כדאי או לא כדאי, רוצה או לא רוצה.
אני בטוחה שהתוצאות יפתיעו אתכם.

יותר מאשמח לתגובות ולשיתופים שלכם

ולמי שרוצה ללמוד איך לשחרר את עצמו מהשיפוט הנוקשה,
כלפי עצמו ו/או כלפי אחרים, אני כאן באהבה גדולה

שבוע טוב ושקט שיהיה לנו,
שלכם,
בהרבה אהבה,
נעמה ראובן – מאפשרת חיים טובים