מה בעצם את עושה?

מה בעצם את עושה? שואלים אותי שוב ושוב, ועד היום לא הצלחתי לתת תשובה ברורה. אבל הגיע הזמן, בשבילי ובשבילכם, שלפחות אנסה.

הפעם אני כותבת לכם פוסט קצת אחר.
פוסט שמנסה לגעת בשאלה ששואלים אותי הרבה…

מה בעצם את עושה? שואלים אותי שוב ושוב,
ועד היום לא הצלחתי לתת תשובה ברורה.
אבל הגיע הזמן, בשבילי ובשבילכם, שלפחות אנסה.
הגיע הזמן שלאחר מערכת יחסים כזו ארוכה –
שבה אני כותבת אליכם בחמש השנים האחרונות מדי שבוע באהבה רבה,
שתדעו מה בעצם אני עושה…
ואני בוחרת מראש לסלוח לעצמי, אם זה לא יהיה לגמרי מדוייק ומושלם.
אם זה לא יהיה הפוסט הכי טוב והכי מחודד שכתבתי.

אני כותבת כאן בלשון נקבה, משום שלרוב אני מלווה נשים.
גברים, סומכת עליכם שתדעו לעשות את ההתאמות הנדרשות. 😉

אז מה אני עושה?
אני עוזרת לנשים שנמצאות במצוקה רגשית.
נשים שלרוב חשות שאינן אוהבות את עצמן.
הן הרבה פעמים נמצאות במין לופ הרסני,
של כעס על עצמי והלקאה עצמית וחוסר יכולת לסלוח לעצמן,
שמוביל להתנהגות שגורמת להן להרגיש עוד יותר כעס,
הלקאה עצמית וסבל וכך הלאה וכך הלאה….

בדרך כלל הן נמצאות גם במערכות יחסים,
שבהן הן מרגישות דומה – לא אהובות,
תחת ביקורת תמידית וחוסר חמלה.
לרוב הן מגיעות אלי על סף יאוש,
אך במקביל, רצון אמיתי לעשות משהו לשינוי המצב הקשה שלהן.

הדבר הראשון, שאני עושה איתן,
הוא לקבל אותן למרחב שיש בו המון המון אהבה וקבלה.
מקום בו הן מרגישות (חלקן לראשונה)
שהן אהובות, רצויות, וראויות.
ואז, בתהליך עדין,
תוך כדי שיחות, ולעיתים דמיון מודרך,
אני עוזרת להן לגלות ולהתחבר מחדש
לטוב שבהן. לעוצמה שבהן. לרצונות שלהן. לאהבה שבהן.
אני עוזרת להן לסלוח לעצמן, על מה שהן מגדירות כטעויות.
אני מזכירה להן (שהרי כולנו כבר יודעים הכל ורק צריכים להזכר)
שאין באמת דבר כזה טעויות,
והכל בעצם נועד למטרה אחת – והיא שנתקדם לטוב.
אני עוזרת להן, על ידי תרגול,
לפתח גישה כללית של התנהלות מתוך חמלה עצמית.
מתוך התמקדות בטוב ומתוך אחריות אישית לחיים.
לא עוד תחושת קורבנות וחוסר אונים מול המציאות.
יחד אנחנו עושות סדר במערך האמונות הפנימי.
מזהות אמונות שגורמות לתחושת סבל ואותן כדאי לנקות ולשנות,
בודקות יחד, האם יש בהן אמת, האם הן ממשיכות לשרת אותן,
ועל ידי תרגול בונות מחדש מערך אמונות מצמיח. אוהב.
מערך אמונות שמוביל לטוב. לשמחה. לראיה אופטימית יותר של החיים.
ולאט לאט, הן מוצאות חזרה את הדרך לעצמן.
לשמחה שבהן. לקבלה עצמית אמיתית. לבטחון עצמי ודימוי חיובי של עצמן.
מערכות היחסים שלהן משתפרות כתוצאה מכך.
ובעיקר התחושה הכללית שאיתה הן באו – תחושה של סבל וחוסר שמחה –
משתנה פלאים.

אני עושה את כל זה איתן,
ואני עושה את זה עם עצמי במקביל.
כי אני עצמי באתי (ולעיתים חוזרת) מאותם מקומות קשים.
לאט לאט בניתי וממשיכה לבנות את עצמי,
את הקבלה והחמלה ואהבה העצמית.
את היכולת לסלוח. לפרגן. לשחרר.
ומהמקום הזה אני מנחה אחרות.
ממקום של דוגמה אישית, של נסיון אישי,
שהולך וגדל מדי יום ביומו.
ואני נותנת את עצמי, כי זו הדוגמה הכי טובה והכי קרובה שאני מכירה.
וכי אני מאמינה בה. למרות הכל….

אם הצלחתי להסביר – אתם תגידו ואשמח מאוד לשמוע.
ואם מישהי מכן מרגישה שלזה בדיוק היא זקוקה
אני כאן בשבילה (או בשבילך) באהבה גדולה

המון אהבה,
שבוע מצמיח ושמח שיהיה לנו,
שלכם,
נעמה ראובן – מאפשרת חיים טובים.

שתפו מאמר

מאמרים נוספים

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.