עכשיו התור לאהבה

חג האהבה בפתח,
וזה לא משנה במה או במי מאמינים,
בעיני, כל יום שבו חוגגים אהבה זה יום נפלא.
לכן אני חוגגת בשמחה, גם ט"ו באב וגם את ה 14 בפברואר.
ולא, לא אכפת לי מה היו פעם ההשלכות הפוליטיות שמהן הגיע החג,
וגם לא אם הוא של יהודים או נוצרים או כל נושאי דת אחרת.
אהבה זו אהבה זו אהבה,
וכל מי שעוצר לקדש אותה מבורך מבחינתי, ואני מצטרפת לחגיגה.

והשנה במיוחד אני חוגגת,
כי השנה יותר מבכל תקופה אחרת בחיי,
הוקדשה ללימוד האהבה.

כן לימוד.
כי זה ממש לא היה דבר טבעי ומושרש אצלי לאהוב באמת.

לאהוב לא בגלל שאוהבים אותי.
לא בגלל שמי שמולי נחמד אלי,
אלא דווקא ובמיוחד למדתי לאהוב כשקשה לי עם האדם שמולי.

למצוא את המקום האוהב בתוכי,
שרואה את הטוב בזולת גם כשמעשיו כלפי חוץ אינם יפים, או נעימים,
או אפילו נתפשים בעיני כשליליים ממש.

ואיך למדתי את זה?
למדתי את זה כשלמדתי לאהוב אותי.
לאהוב באמת.
מרגישים את זה פיזית בלב.
(התחושה הפיזית בלב כשהלב אוהב ופתוח שונה מהותית,
מהתחושה כאשר הלב קשה וסגור)

למדתי לשמור את לבי פתוח אליי
ולשלוח אל עצמי אהבה,
גם כאשר לא נהגתי בנחמדות.
גם כאשר פגעתי קשות באחרים (כן גם זה קרה).
גם כאשר כלפי חוץ עשיתי מעשים שאינם יפים ונעימים
ואפילו נתפשים בעיניי כשליליים ממש.

למדתי לקבל את עצמי כועסת, מקנאה, פוחדת, עצובה.
למדתי להזכיר לעצמי,
שכל אלו הם רק חלק ממני ושהם אינם מבטלים את כל הטוב שיש בי.
ומתוך כך יכולתי לעשות זאת גם מול הזולת.
כי הבנתי אותו. כי הייתי במקומות קשים בעצמי,
והרשיתי לעצמי לאהוב אותי למרות זאת.

ולא. אני לא מצליחה בכך 24/7. (אני לא מלאך… ממש לא)
לא. עדיין לא ומי יודע מתי כן ואם בכלל. אבל כל כך התקדמתי…
וככל שאני מבלה יותר זמן ביום,
בחלק האוהב שבתוכי,
המציאות שלי כולה מחזירה לי יותר ויותר אהבה.

אז לקראת יום האהבה הזה,
שחל ממש מחר,
והוא הזדמנות קוסמית והזמנה קוסמית להתחבר לאהבה,
אני מזמינה גם אותך,
לבדוק האם אפשר להרחיב אפילו קצת,
את מעגלי האהבה לעצמך.
היכן זה עדיין לא זה?
על מה קשה לך לסלוח לעצמך?
מה קשה לך לקבל בעצמך?
ולפחות ליום אחד,
לעצור ולשלוח למקומות האלו אהבה,
כנגד כל הגיון והרגל.
פשוט מפני שכך בחרת.
פשוט מפני שכמוני,
קרוב לוודאי גם בך,
קיים הרצון להרגיש טוב.
להרגיש אהבה.

ומצרפת לך גם שיר מקסים,
שלי לפחות יש ממיס ופותח את הלב.
עכשיו התור לאהבה – עוזי חיטמן

חג אהבה שמח שיהיה לנו,
שלכם, נעמה ראובן – מאפשרת חיים טובים