אני כבר אחרי שתי מדורות ל"ג בעומר,
ועוד אחת לפני.
ודווקא בחג הזה,
של אש המסמלת התלהבות והשתנות, מצאתי את עצמי שוב מתקשה לכתוב לכם.
גייסתי את כל כוחותי והתיישבתי בכל זאת,
אבל שום דבר.
אז עשיתי הפסקה, וגרמתי לעצמי להזכר למה.
למה בכלל אני יושבת וכותבת לכם כל שבוע בכזו התמדה.
ונזכרתי. נזכרתי עד כמה אני משתוקקת להעביר אור.
להעיר אנשים למודעות שאפשר. אפשר לשנות.
אפשר לחיות בשמחה. אפשר להגשים חלומות.
אפשר להפסיק לחיות מתוך לחץ, כעס ואכזבה תמידיים.
שהכל עניין של אימון המודעות שלנו,
ותלוי אך ורק במידת המאמץ שנשקיע כדי להגיע לשם.
ואני יודעת זאת היטב, כי אני נפלתי כבר הרבה פעמים רק
כדי לקום באמצעים אלו ממש. ובכל פעם שקמתי,
סיפוק גדול ואושר גדול היו נחלתי.
ואני יודעת זאת, כי ליוותי לא מעט אנשים יקרים בדרך
לחיות כך בעצמם.
וכשנזכרתי בזה התעוררה שוב ההתלהבות והתשוקה לכתוב לכם.
והסיבה שאני משתפת אתכם בכל התהליך הזה,
היא הגילוי של ה'למה'. (השאלה לא החיה 😉 ).
לכל אחד, אם יתעמק ויחפש היטב בתוכו (ולפעמים יש צורך בעזרה חיצונית
לשם כך), ישנו ה'למה' שלו שיכול להניע אותו קדימה.
שיכול לגרום לו לעשות דברים שאפילו לא חשב לפני כן שהם אפשריים.
לקח לי הרבה זמן ל מצוא את הלמה שלי,
שמניע אותי קדימה, אך משמצאתי אותו –
עיניכם הרואות, הוא מניע אותי כבר הרבה שנים
ולעיתים כנגד כל הגיון.
לא פעם, אני עצמי מתרחקת מן ה'למה' שלי,
ואז אני מרגישה הרבה יותר חלשה וחסרת מוטיבציה לעשות.
ה'למה' הזה, הוא הדלק של האש הפנימית שלי.
וכל אש, צריכה בסופו של דבר דלק כדי להמשיך ולבעור.
אבל השורה התחתונה היא, שאפשר למצוא את ה'למה' הזה,
שיכול להניע אתכם. אפשר. וכדאי מאוד לעשות זאת.
"מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'."
פרידריך ניטשה
אני מאחלת לכם שבוע מלא התלהבות,
אשמח לתגובתכם,
שלכם,
נעמה ראובן – אימון לאמונה
