המציאות במדינה הזו,
לא מאפשרת להאמין בטוב.
כל הזמן שומעים על דברים נוראים שקורים פה.
כל היום בחדשות, רצח, אונס,
אנשים פה השתגעו.
וזו המציאות שלנו. זו המציאות.
כך טענה בפני בלהט אחת ממשתתפות הרצאה האחרונה,
לא בדיוק במילים האלה, אבל בהחלט ברוח הזו.
והיא היתה כל כך כועסת, מתוסכלת כשאמרה זאת…
אלא שזו לא המציאות.
זו רק המציאות כפי שהיא משתקפת בחדשות.
זה חלק קטן, מצומצם ומאוד מגמתי.
וזה הבדל משמעותי.
כי המציאות מורכבת מעוד כל כך הרבה דברים
ומקרים נפלאים, מרגשים, מרוממי רוח
שלא שומעים עליהם בחדשות. לפחות לא באותה תדירות.
רק לפתוח את הפייסבוק ולראות
את כמויות הפוסטים שמשתפים עזרה של אדם לחברו,
של מעשים טובים שנעשים מדי יום במדינה הזו.
של חברות, של אהבה, של יופי.
וכן, כנגדם יש גם כמויות גדולות של פוסטים הפוכים לגמרי.
של ניצול ובגידה וכעס.
אלה וגם אלה הם חלקים של המציאות. אבל הם לא כולה.
ועכשיו אנחנו אלו שבוחרים במה להתמקד.
וזה לא רק בנושא החדשות.
ביום יום שלנו
יש המון דברים שעדיין לא עובדים לנו, (או שזה רק אצלי 😉 )
שלא קורים כמו שאנחנו רוצים וחושבים ומקווים
וכנגדם, יש המון דברים שכן.
ויש המון יופי וטוב ואור בכל כך הרבה דברים מסביב.
לאן מופנית תשומת הלב שלנו?
זה כבר בידנו.
והבחירה הזו היא מאוד משמעותית,
כי היא קובעת איך נרגיש,
איך נחווה את המציאות שלנו.
ומתוך הרגשה נגזרות התגובות שלנו
לאחרים, לעצמנו…
אז…דרך אלו משקפיים אנו בוחרים להתסכל על החיים שלנו –
דרך היש או דרך האין?
זה לא אומר שאנחנו מדחיקים או לא מתייחסים יותר למה
שדורש שיפור.
גם על מה שלא עובד ניתן להסתכל דרך היש.
דרך החיוב.
במקום להתמקד בחשבה בדיבור במה לא עובד ומה לא בסדר
לחשוב ולדבר עליו באופן הבא:
מה הייתי רוצה שכן יהיה?
איך הייתי רוצה שהמצב ישתנה?
מה הייתי רוצה להרגיש במקום?
נסו ותגלו, שכשמסתכלים וחושבים כך על הדברים,
כבר מצב הרוח מתחיל להשתפר,
רעיונות ופתרונות מגיעים,
ואנחנו יוצאים ממצב הקוטר הפאסיבי
(מצב שבואו ונודה די חביב על הרבה מאיתנו וגם עלי לעיתים)
למצב של אדם פרואקטיבי ויוצר מציאות.
זה לא קל לתרגל את צורת החשיבה הזו,
אבל גם לחיות בתסכול, אכזבה ותחושת ייאוש זה לא קל.
עכשיו, כשנכנסנו לחודש אדר
בואו נרבה בשמחה.
נעשה מאמצים רבים כדי לשמוח ולשמח,
וקודם כל על ידי התמקדות ביש.
כי זה כל כך שווה לנו כשאנחנו בוחרים לעשות זאת.
ולמי שעוד לא הספיק לקרוא – מצרפת לכם
שוב את הקישור למאמר שלי שפורסם בשבוע שעבר ב ynet
'כשאומרים הכל לטובה זה כולל גם את הכאבים?'
שבוע טוב ומלא ביששששש, 😛
שלכם,
נעמה ראובן – מאפשרת חיים טובים
