רוצה לדעת מה מכעיס אותי?

מה בעצם מכעיס אותך?
מה גורם לך לכעוס? להתרגז? לרטון? להתמרמר?
הרי המחיר שמשלמים על כך כל כך יקר….

בשורה התחתונה, בניתוח כן
של הרבה מאוד מקרים שונים אחד מן השני,
התשובה לכך מאוד פשוטה:
כשמשהו לא מתנהל כמו שאני רוצה.
או כמו שאני חושבת שהוא צריך להתנהל.
או כמו שאני בטוחה (!!!) שצריך להיות.

משהו מזה מוכר לך?

למעשה, אותו אני, אני אני.
הוא בעצם כל המפתח לכעס שלי.
המחשבה שמקורה בסוג מסויים של יוהרה –
שאומרת שאני יודעת יותר טוב מן המציאות,
מה צריך ואיך צריך להיות,
גורמת לי לסבל רב שמוביל כמעט אוטומטית לכעס.

ובעצם – מי אני? מה אני? האם אני באמת יודעת מה נכון?

אם אני מוכנה לזכור בקצת ענווה,
שלמעשה איני יודעת הכל,
שאיני יודעת מה נכון שיקרה עכשיו ומה לא,
(למרות שנדמה לי לפעמים שיש רק אפשרות נכונה אחת)
שאפילו איני יודעת באמת מהיא טובתי הגדולה,
ועל אחת כמה וכמה טובתם של אחרים,
ובעצם, מוכנה להפסיק להתווכח עם המציאות עצמה.

אם אני מוכנה לזכור זאת,
אני פותחת פתח קטן,
לאפשרות, שמה שקורה כרגע מולי,
גם אם לא מוצא חן בעיני כרגע,
אולי, אולי אולי, יש בו בכל זאת משהו טוב?

ואם יש אפשרות שיש בו משהו טוב,
אולי יש גם אפשרות שאוותר על הכעס?

וכאן חשוב לי להבהיר – משהו טוב,
לא אומר בהכרח משהו שיהיה לי נעים….
משהו טוב הכוונה – משהו שיכול לעזור לי לגדול,
להתפתח, ללמוד באיזה שהוא אופן.
לעיתים קרובות, למידה גדולה, התפתחות גדולה,
מגיעה מתוך מקומות מאוד לא נוחים ונעימים,
ולאו דווקא מתוך הנאה צרופה.
זה גם לא אומר שיהיה לי קל לזהות מהו אותו טוב.
רוב הפעמים יידרש ממני מאמץ לא מבוטל למצוא אותו.
אבל אם זה מביא לכך,
שבסופו של דבר אני זאת שכועסת פחות –
זה הופך את זה לכל כך כל כך שווה….

ומה דעתכם?

אני מאחלת לך שבוע נפלא,
שלכם,

נעמה ראובן – אימון לאמונה

שתפו מאמר

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.