כמה פעמים קרה לך שהחלטת לעשות משהו אחרת,
לשנות משהו בחייך, שאמרת לעצמך: "מהיום אני…." והתחייבת בפני עצמך
בהתלהבות רבה, בביטחון ובהחלטיות ולא עברו כמה ימים ו… שכחת?
החיים, השגרה, ריבוי המטלות סחפו אותך
ושכחת. שכחת דברים חשובים שרצית מאוד לקיים.
כמה פעמים זה קרה לך?
כמה פעמים קרה לך שנעלבת ממישהו עד כדי כך
ששכחת את כל הטוב שבו ואמרת משפטים כמו: "את/ה תמיד מתנהג/ת ככה" –
בלי לזכור שזה לא ממש נכון?
כמה פעמים כעסת על עצמך, דיברת בהכללות מסוג
זה על עצמך ושכחת את כל המקרים בהם נהגת אחרת?
לי זה קרה הרבה מאוד פעמים.
אין לי הוכחה מדעית לכך, אך על בסיס לימודי,
הניסיון האישי וליווי של לא מעט אנשים בדרכם,
נראה לי שלמח האנושי יש נטייה לזכור את הקושי,
את הרע ולשכוח את הטוב.
נטייה לזכור משימות יומיומיות וקטנות ולשכוח את המטרות הגדולות,
את הדברים שבאמת חשובים לכל אחד מאיתנו.
אם מסכלים את האותיות של המילה "שכחה"
מקבלים את המילה "חשכה".
ואכן לשם בדיוק לוקחת השכחה.
השכחה של המטרות החשובות ששמתי לעצמי,
של ההחלטות הטובות שקיבלתי ושכחתי.
השכחה של מי אני ומה טוב בי (כן, גם זה קורה לפעמים)
השכחה ברגעים של כעס, של הטוב שאחרים עשו ועושים למעני.
כל סוגי השכחה האלה מובילים למקום אחד בתוכי – לחשכה.
שם אני גם לפעמים שוכחת שמי שיכולה להדליק את האור ברגע אחד – זו אני.
אז מה עושים עם זה?
מה שעוזר לי, ואותו אני רוצה לשתף איתכם,
זו אותה טכניקה פשוטה שמשמשת לזכירת מטלות ומשימות יומיומיות – יצירת רשימה.
כשם שאני רושמת את כל המשימות שאני מציבה
לעצמי בכל יום, אני מנהלת רשימה של המטרות הגדולות שלי,
של החלומות, של ההחלטות החשובות שקיבלתי,
של המעשים הטובים שעשיתי ושעשו אחרים עבורי. כדי שלא אשכח.
את הרשימה הזו אני משתדלת לקרוא פעם ביום או יותר
וגם לעדכן מדי כמה זמן.
למה זה טוב?
אני מודה שלא תמיד אני מצליחה להתמיד בכך.
למרות הפשטות של הכלי ההתמדה בכך לא פשוטה.
אולם, בתקופות בהן אני כן מצליחה – הכלי העצום הזה,
המדהים בפשטותו – מרים אותי למעלה,
מזין את המוטיבציה בתוכי להמשיך ולעשות ונותן לי המון כוח
ובעיקר משאיר אותי ממוקדת וזוכרת
את הדברים שהגדרתי כחשובים בחיי –
וכך אני יכולה לקדם אותם באמת
ולא להשאיר אותם כסיסמאות בלבד.
את זה אני מאחלת גם לכם.
שווה מאוד לנסות.
אשמח לשמוע על ההצלחות שלכם.
שיהיה שבוע נפלא,
שלכם,
נעמה ראובן
