איבדתי שליטהההההה (סוף סוף)
הייתי צריכה לעבור חוויה כואבת, אבל סוף סוף הבנתי והרגשתי שאין לי שליטה…..
ואיזה כיף שזה להרגיש ככה
לקבלת המסרים ישירות אליכם – הצטרפו לקבוצת הווטסאפ השקטה שלי – לחצו כאן
זו קבוצה בה רק אני יכולה לענות ולהעלות תכנים, לכן אין בה חפירות מיותרת. אני מעלה תכנים פעם- פעמיים בשבוע לכל היותר.
הייתי צריכה לעבור חוויה כואבת, אבל סוף סוף הבנתי והרגשתי שאין לי שליטה…..
ואיזה כיף שזה להרגיש ככה
החג הזה הביא אותי לשיאו של תהליך ממושך שעסק בחירות אישית.
תהליך שבו למדתי (שוב) לבחור מתוך חירות ולא מתוך פחד. ובתהליך הזה אני רוצה לשתף אתכם
בתור נערה צעירה וחסרת סבלנות
כמה נהגתי להתרגז מאיטיות…
לא מפליא שכבוגרת, אחד הדברים שהכי קשה לי לקבל,
הוא את עצמי כשאני מתקדמת באיטיות.
התבלבלתי. איבדתי כיוון ונכנסתי למקום של חוסר ודאות. של ערפל גדול. וזה הפחיד אותי. מאוד. הפחיד אותי לא לדעת מהי הדרך, ומה המטרות שלי, לא
במציאות של כל אחד מאיתנו קיימים גורמים שאינם בשליטתנו ואשר לאו דווקא משמחים אותנו.
אז איך שומרים על מודעות חיובית, גם כאשר מסביב לא הכל נראה טוב?
אני רוצה לכתוב הפעם על נושא שכבר נגעתי בו בעבר – על הכח של הודייה.
לפני כן וידוי קטן – אני עוברת תקופה לא קלה בחיי כרגע, עם עצמי בעיקר.
בשל נטייה לחפירות, אני מוצאת את עצמי לעיתים במעמקים,
שלא קל לי להיות בהם ולעיתים ממש לא קל לצאת מהם. 😕
אני רוצה לבשר לכם היום על מותו של חבר יקר, שהיה בן משפחה בביתי שנים רבות. מר "לא נעים לי".
כמה אפשר? שאלו אותי לא אחת המתאמנות שלי.
כמה אפשר עם עוד ועוד אתגרים שהחיים מציבים?
אני מתקדמת אבל כל פעם יש עוד קושי חדש.
מתי מגיעים? מתי מגיעים לשקט?
אני רק רוצה שקט….
אני רוצה לשתף אתכם הפעם בסיפור האישי שלי
ובתובנה שאליה הגעתי בזכותו.
תובנה כה בסיסית, ועם זאת, הייתי צריכה לרדת לשאול תחתית כדי להבין אותה.
"לא כל יום הוא יום טוב,
אבל בכל יום ניתן למצוא משהו טוב" (אנונימי)
אני רוצה להרחיב את המשפט הזה לגבי כל דבר שקורה לנו.
לא כל דבר הוא דבר טוב, אך בכל דבר ניתן למצוא משהו טוב.
גם בדברים הקשים ביותר.
זה עניין של אימון.