מציאות שמציאות
המציאות במדינה הזו, לא מאפשרת להאמין בטוב. כל הזמן שומעים על דברים נוראים שקורים פה. כל היום בחדשות, רצח, אונס, אנשים פה השתגעו. וזו המציאות
לקבלת המסרים ישירות אליכם – הצטרפו לקבוצת הווטסאפ השקטה שלי – לחצו כאן
זו קבוצה בה רק אני יכולה לענות ולהעלות תכנים, לכן אין בה חפירות מיותרת. אני מעלה תכנים פעם- פעמיים בשבוע לכל היותר.
המציאות במדינה הזו, לא מאפשרת להאמין בטוב. כל הזמן שומעים על דברים נוראים שקורים פה. כל היום בחדשות, רצח, אונס, אנשים פה השתגעו. וזו המציאות
מי את בכלל?
מי את שתעבירי לאחרים כלים על לחץ כשאת בעצמך בלחץ?
מאין יש לך את הזכות?
אלו הקולות המקטינים שנשמעו בתוכי לאחרונה,
כשעברתי עם עצמי תקופה לא קלה.
אבל אז… לאט לאט הגיעו התשובות…
משתפת איתכם כלי מצויין להתמודדות עם הקולות הפנימיים שמקטינים אותנו…
אני רוצה לכתוב הפעם על נושא שכבר נגעתי בו בעבר – על הכח של הודייה.
לפני כן וידוי קטן – אני עוברת תקופה לא קלה בחיי כרגע, עם עצמי בעיקר.
בשל נטייה לחפירות, אני מוצאת את עצמי לעיתים במעמקים,
שלא קל לי להיות בהם ולעיתים ממש לא קל לצאת מהם. 😕
אני רוצה לשתף אתכם באירוע קטן, ממש מהיום בבוקר, שהביא איתו תובנה שאני מקווה שתפתח פתח גם לכם. אז מה היה היום? דווקא קמתי בזמן,
כמה אפשר? שאלו אותי לא אחת המתאמנות שלי.
כמה אפשר עם עוד ועוד אתגרים שהחיים מציבים?
אני מתקדמת אבל כל פעם יש עוד קושי חדש.
מתי מגיעים? מתי מגיעים לשקט?
אני רק רוצה שקט….
אני רוצה לשתף אתכם הפעם בסיפור האישי שלי
ובתובנה שאליה הגעתי בזכותו.
תובנה כה בסיסית, ועם זאת, הייתי צריכה לרדת לשאול תחתית כדי להבין אותה.
"לא כל יום הוא יום טוב,
אבל בכל יום ניתן למצוא משהו טוב" (אנונימי)
אני רוצה להרחיב את המשפט הזה לגבי כל דבר שקורה לנו.
לא כל דבר הוא דבר טוב, אך בכל דבר ניתן למצוא משהו טוב.
גם בדברים הקשים ביותר.
זה עניין של אימון.
לקח לי קצת זמן הפעם לכתוב את החיזוק השבועי, היינו בחופשה משפחתית (נפלאה) באילת, חזרתי עייפה ולא מצאתי את הכח לכתוב. זה קורה. גם לי
מכירים את התופעה שעד שפלורוסנט נדלק סופית,
הוא מהבהב – כבה ונדלק חלופות?
לרגעים הוא יכול להיות דלוק אפילו לכמה שניות ואז בכל זאת לכבות,
וכך שוב ושוב עד שנדלק סופית.
כך גם אני בנושא של להיות בהויה אוהבת
הרבה מאוד שנים הייתי לוחמת. לוחמת קשוחה ולבלתי מתפשרת בדבר הזה שנקרא פחד.
הרבה אנרגיות וכח ביזבזתי על כך, ניסיתי להדחיק, להתעלם בכח,
לנהוג כאילו הוא לא קיים, ואמנם היו מקרים שהתחזקתי,
אבל ברוב הזמן הפחד היה חזק ממני ונחלשתי.