איטי אבל לפניך!
בתור נערה צעירה וחסרת סבלנות
כמה נהגתי להתרגז מאיטיות…
לא מפליא שכבוגרת, אחד הדברים שהכי קשה לי לקבל,
הוא את עצמי כשאני מתקדמת באיטיות.
לקבלת המסרים ישירות אליכם – הצטרפו לקבוצת הווטסאפ השקטה שלי – לחצו כאן
זו קבוצה בה רק אני יכולה לענות ולהעלות תכנים, לכן אין בה חפירות מיותרת. אני מעלה תכנים פעם- פעמיים בשבוע לכל היותר.
בתור נערה צעירה וחסרת סבלנות
כמה נהגתי להתרגז מאיטיות…
לא מפליא שכבוגרת, אחד הדברים שהכי קשה לי לקבל,
הוא את עצמי כשאני מתקדמת באיטיות.
מה שאני דורשת מעצמי אני דורשת גם מאחרים!
זה היה המשפט שדגלתי בו במשך שנים רבות.
ואוי אוי אוי כמה צער שהוא הביא לחיי. באיזה אופן הוא גם לי צער, ומה המשפט שהחליף אותו? על כך בחיזוק השבועי
פוסט אישי ביותר, על הדרך שעשיתי ממרַצה אחרים ופועלת מפחד למשהי שמחוברת לרצון האמיתי שלה.
יצא לי השבוע לשבת לקפה עם חברה, בשיחה איתה קרה משהו מצחיק שחידד לי תובנה,
שכבר חלקתי אתכם בעבר.
תובנה חשובה, שאם משתמשים בה, הרבה כעס, תסכולים וחוסר הבנות נפתרים ברגע.
אצל ילדים, ישנה תופעה חיננית –
שלפעמים אם נודה על האמת עולה לחלקנו על העצבים –
הם מסוגלים לשאול את אותה שאלה שוב ושוב, זאת על אף שקיבלו תשובה כבר בפעם הראשונה.
לפעמים, השאלות הן על דברים שנראים כה פשוטים וטריוויאלים,
שלבסוף אצלי לפחות (ואולי לא רק אצלי?) אוזלת הסבלנות ואני רוטנת:
"אבל כבר הסברתי את זה כמה פעמים. מה אתה לא מבין? כמה פעמים צריך להסביר לך????"