משמעות

אחת השאלות שאני נשאלת הכי הרבה היא –
מה זה אומר להפסיק להלחם ולהתחיל לנוח?
האם המשמעות של זה היא שלא נעשה יותר כלום?
שפשוט ננוח כל היום?
איך אפשר לחיות כך? איך אפשר להתפתח?
להשיג משהו? בכל זאת יש מציאות שטופחת לנו בפרצוף….

אחד הדברים המדהימים בנוגע לאמונות,
שאני מגלה אותו שוב ושוב מחדש,
הוא עד כמה האמונות פשוט מנהלות את החיים.
ולכן, כשהן אמונות לא נכונות,
הן פשוט מזיקות לי.
וכלי פשוט שעוזר לזהות, מאיזה סוג האמונה שלנו.

החג הזה הביא אותי לשיאו של תהליך ממושך שעסק בחירות אישית.
תהליך שבו למדתי (שוב) לבחור מתוך חירות ולא מתוך פחד. ובתהליך הזה אני רוצה לשתף אתכם

חגגתי השבוע יומולדת 40… אלא שנראה היה שהחגיגות לא עומדות להתרחש כפי שתכננתי…
את המתנה האמיתית ליום ההולדת קיבלתי דווקא בזכות זה ואותה אני רוצה לחלוק אתכם,
כדי שתוכלו גם אתם לקבל אותה לחייכם.

אני כבר אחרי שתי מדורות ל"ג בעומר, ועוד אחת לפני. ודווקא בחג הזה, של אש המסמלת התלהבות והשתנות, מצאתי את עצמי שוב מתקשה לכתוב לכם.

"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות." רבי נחמן מברסלב להיות כאן ועכשיו. לחיות בהווה. לחיות את הרגע

ביום חמישי האחרון, יצא לי לשמוע ראיון מעניין בגלי צה"ל. המראיין דיבר עם אישה בת יותר מ 60 מעוררת השראה. אישה שהחלימה מסרטן, שחיה את

כתבתי לא פעם על כך שצמיחה אמיתית מגיעה
מתוך התנגדות לטבע הבסיסי שלנו (כל אחד וטבעו שלו),
אשר מושך אותנו למטה ובכך מאפשר לנו את הבחירה –
האם להתאמץ לעלות ולצמוח או להיכנע לפיתוי של סיפוק מיידי ובסופו של דבר לשקוע.
הטבע הבסיסי שלי, מושך אותי לא פעם להתעצל, לוותר לעצמי, לרחם על עצמי, לעגל פינות.
זה טבעי – מודה ולא בגאווה רבה.

"מה שמפחיד אותנו הוא לא המציאות,
אלא המציאות כפי שהיא נתפסת במוחנו"
אפיקטטוס (55- 135 לספירה), פילוסוף יווני סטואי
מהציטוט המצורף ניתן להבין שתפיסת המציאות – כלומר הפרשנות שאנו מעניקים במחשבתנו
למה שעיננו רואות ואוזנינו שומעות – היא זו שתקבע את מה שנרגיש כלפי האירועים שחלים סביבנו.

אש פנימית בוערת, אשר מתוחזקת כראוי,
היא התנאי להצלחה, ולחיים מלאי סיפוק ומשמעות
שכן בזכותה פועל האדם בהתלהבות ותשוקה. כיצד משמרים את האש הפנימית?