אז כבר שבוע שלם, שאני קמה מוקדם בבוקר (מוקדם יחסית אליי, כן? 😉) והולכת לשחות. לא כל יום, אבל 3 פעמים השבוע, ובשאר הימים גם קמתי מוקדם בלי ללכת לשחות.
אם היו אומרים לי לפני חודש אפילו, שאני אצליח לקום בשש בבוקר, רק כדי ללכת לבריכה לשחות, הייתי קרוב לוודאי מגיבה בגיחוך.
אבל הנה זה קורה, והבקרים שלי השבוע נראו אחרת לגמרי. כי שחייה זה לגמרי סוג של מדיטציה. ולהתחיל כך את היום… מה אגיד, זה משנה את כל האנרגיות וההתכוונות ליום.
לפני כשש שנים, הייתי קמה כל יום בחמש, ועושה שעה וחצי של עבודה פנימית לפני כל תחילת יום, ואז הגיע משבר שטרף את הקלפים, פירק אותי לחתיכות, וההרכבה מחדש היתה מעייפת מאוד. כל כך מעייפת, שלא הצלחתי יותר לקום מוקדם.
אבל החלום לחזור לפתוח ככה את הבוקר נשאר והחזיק כל השנים הללו, למרות שלא הצלחתי להגשים אותו. ואפילו לא ממש ניסיתי להגשים אותו שוב, רק שמרתי אותו כחזון מול עיניי.
והנה, זה קרה. בזמן הנכון, זה קרה לבד. ללא מאמץ. ללא מלחמה בעצמי. בלי לדחוף את עצמי מעבר לקצה שלי.
ולמה אני משתפת אתכןם בכל זה?
כדי להגיד לכל החולמות והחולמים כאן, שחלומות מתגשמים, אם מחזיקים בהם. שאין צורך להלחם בשבילם. להיפך, מתוך הרפיה ושחרור הם יתגשמו הרבה יותר בקלות ובנועם (נועם זה חשוב בחיים 😊)
וכדאי מאוד ורצוי להמשיך לחלום, מתוך ידיעה פנימית, שהכל ייתגשם בדיוק בזמן המדוייק לו.
